רעיון מעובד משיחת הרבי לחג החנוכה, מוגש במיוחד בשבילך
חנוכה הוא חג של חינוך.
חנוכת המזבח, חנוכת עבודת ה’ בבית המקדש – יש פה התחלה מחדש, פתיחה. שלב ראשון.
ומצד שני – חנוכה הוא נס פך השמן הטהור, נס שאיפשר לקיים את המצווה בתכלית ההידור.
על פי דין מותר היה להדליק גם בשמנים טמאים, שהרי טומאה הותרה בציבור. בנס דלקו הנרות שמונה ימים בשלמות, בלי
היתרים או ‘בדיעבד’, והמנורה האירה באור טהור. זהו שיא ההידור, שלב גבוה ונעלה.
אז מה מסמל חג החנוכה? שלב ראשון או שלב עליון?
חנוכה מחנך אותנו לשלב ביניהם.
בעניינים של קדושה, מייד בשלב הראשון צריך להחדיר את שיא ההידור, את השלב העליון.
כבר בתחילת הדרך, כשאנו חונכים את התהליך, צריך ‘ללכת על כל הקופה’, לעשות כל דבר בתכלית השלמות.
כך הוא בחינוך הבנים והבנות.
מהגיל הרך צריך להעניק להם את הכול. בלי פשרות, בלי היתרים, בלי להחליק ולעגל פינות.
כדי להבטיח את הצלחת החינוך לאורך ימים,
אי אפשר לשמור את החינוך למסירות נפש לבגרות.
“אי-אפשר להסתמך על כך שכאשר הילד יתבגר וייצא לרחוב,
אזי יספרו לו שעליו לנהל מלחמה, יספרו לו שאינו צריך להתפעל משום מונע ומעכב,
וצריך שתהיה לו מסירת נפש” – כך אומר הרבי.
אם רוצים ש”גם כי יזקין לא יסור ממנה”, ויוכל לעמוד בניסיונות כאדם בוגר,
אזי צריך “חנוך לנער”, להתחיל בכך כשהוא נער רך בשנים.
זו הסיבה שחכמי ישראל לאורך הדורות השקיעו כוחות ומאמצים בנושא החינוך על טהרת הקודש.
כדי לשמור על ‘פך השמן הטהור’ של החינוך, הם נאבקו ונלחמו על כל פרט,
כי שנות החינוך מעצבות ומשפיעות על כל החיים.
אלו הם הימים בהם מקבלים הילד והילדה, הנער והנערה, את התוקף ואת הכלים למלחמות החיים.
בחינוך עלינו לאמץ את הנהגת אבותינו שהביאה לנס חנוכה:
הם נעמדו בתוקף, ללא פשרות, לא רצו אף בהיתרים המבוססים על שולחן-ערוך,
ואמרו: רוצים אנו במקדש טהור, מנורה טהורה, שמן טהור, רוצים אנו “נס”!
וכשם שאז אכן התחולל הנס, שהאיר ומאיר לנו עד היום,
כמו בימים ההם, כך בזמן הזה, בזכות החינוך הטהור, נזכה במהרה בימינו לחנוך את