רעיון מעובד משיחת הרבי לפרשת השבוע, מוגש במיוחד בשבילך.
את טיפוס מתכנס, או אוהבת לצאת החוצה, לפעול ולעשות? כך או כך, עכשיו, בדמדומים שבין גלות
לגאולה, נדרש מאיתנו גם וגם.
משלושת האבות, יצחק אבינו, הדמות המרכזית בפרשה, הוא היחיד שלא יצא מארץ ישראל.
במשך כל ימי חייו, הוא לא נשם אוויר של חוץ לארץ. לא ירד לסביבה פחותה במדרגה, לא יצא מתחום
הקדושה.
ומשלושת האבות, יצחק הוא האבא של הגאולה.
דמותו קשורה במיוחד לגאולה העתידה, לעתיד לבוא יאמר עם ישראל ליצחק דווקא – “כי אתה אבינו”.
יצחק, העולה התמימה, ש’אין חוץ-לארץ כדאי לו’, מסמל ומסמן את המקום האמתי שלנו, השלם.
כבנים הסמוכים על שולחן אביהם, בארץ הקודש, בשיא הקדושה, הרחק מהשפעות זרות. גאולה.
יצחק אבינו מזכיר לנו את היעד.
המצב הנוכחי, בגלות, איננו שגרה נורמטיבית.
זה לא המקום הטבעי שלנו, יהודי לא אמור לחיות כך…! אסור לשקוע, אסור לשכוח, אסור לשקוט.
עלינו לצפות, להשתוקק. לזעוק ולתבוע. כל יום. שלוש פעמים ביום:
“את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח”, “ותחזינה עינינו בשובך לציון”, אנחנו רוצים משיח, נאו.
דרך עבודתו של יצחק אבינו, גם היא קשורה לזמן הגאולה.
יצחק המשיך את עבודת אביו, אברהם, בהפצת האמונה בה’, אך אופן עבודתו היה שונה.
בעוד אברהם נדד ממקום למקום, מביא עמו את בשורת האמונה, יצחק לעומתו, לא זז ממקומו. בלי להסתובב
ובלי לצאת, הוא הקרין סביבו עוצמה של קדושה ואמונה, בכוח שמשך אליו את האנשים. הם אלה שיצאו
ממקומם והלכו והתקרבו אליו, וכך השפיע עליהם.
בגלות עבודתנו היא בשיטתו של אברהם אבינו. נפוצים בכל קצווי תבל, מעלים את הניצוצות שהתפזרו,
מבררים עוד פינה בעולם ועוד אחת, ומשכינים בו קדושה, על ידי התורה והמצוות.
אבל בגאולה, השכנת הקדושה תהיה בדרכו של יצחק. עם ישראל יישב לבטח בארצו, יעבוד את ה’ בבית
הבחירה, ויקרין את הקדושה העזה לכל העולם. הגויים יימשכו אל הקדושה, “ונהרו אליו כל הגויים… כי מציון
תצא תורה”.
ועכשיו… בין הערביים, בין גלות לגאולה, נדרש שילוב. לא לאמץ קו אחד, לא להיות חד צדדיים.
לעבוד כמו אברהם, ולעבוד כמו יצחק. ביחד.
לפרסם אלוקות בכל פינה בעולם – וגם להגביר את הקדושה מבפנים, כדי שבו תקרין חוצה.
וכל אחד צריך להגביר את מה שפחות טבעי לו.
מי שעבודתו העיקרית היא בתוך מציאות העולם, כמו בעלי עסק,
עליו ללכת גם בדרכי יצחק, ולהקדיש משאבים גם פנימה, לחזק ולהגביר את הקדושה בתוכם.
ומי שספון באוהלי התורה והקדושה – עליו לצעוד גם החוצה, כמו אברהם אבינו, לפרסם ולהפיץ את התורה
בכל מקום.
(מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כה, עמ’ 123)