כמה תובנות חדשות עלו בליבי, לב האם, בשנה זו.
תמיד יהיה בסוכה מקום. בסופה של הזזת הכסאות וצימצום הרווחים ייכנסו כולם אליה. בזיקה לאמא
– גם אצלה יש מקום לכולם, לתינוק החדש, לילדים כולם, לבעל, לאורחים וגם לאנשים אחרים שיש
לה קשר מקרב אליהן.
הדפנות בסוכה דקים, נראים שברירים, אך מחזיקים מעמד. בזיקה לאמא השברירית, שבאמת אין
לה כוחות מיותרים, גם היא מחזיקה מעמד ועושה את העבודה כראוי.
עכשיו הגענו לסכך שעדיין ירוק וטרי, מכסה את הסוכה ובכל זאת, צריכים לנצנץ הכוכבים דרכו.
והאמא – בזיקה לסכך, גםהיא מציבה גבולות, ובדרך כלל הם ברורים, היא יודעת מה כן ומה לא. אבל
מתוך כל ההויה צריכים לנצנץ הכוכבים. היא חשה שהיא מתעסקת עם כוכבים ויודעת לראות אותם,
לטפל בהם מעבר לגבולות. לפנק כאן, להעניק יותר כאן. לעשות את העבודה ברגישות הכי גדולה.
כן, זו האמא שאנו אוהבים אותה כמו שאנו אוהבים את הסוכה הקטנה והיפה שלנו.
