רעיון מעובד משיחת הרבי לפרשת השבוע, מוגש במיוחד בשבילך.
שנים אחרי מעמד החתונה של כנסת ישראל עם הקדוש ברוך הוא, הגיעה הגלות. גירושין, שמעוררים שאלה על עצם הנישואין מלכתחילה…
לכתבה המלאה
חתונה. התקשרות מוחלטת, נצחית, “ודבק באשתו והיו לבשר אחד”.
אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל, והוא מופיע בפרשה, המביאה את דיני הנישואין והגירושין.
ההלכה מגדירה את המקום והדרך לגירושין, ואוסרת על האדם לשאת אישה שבדעתו לגרשה.
בנישואין כאלה מהות הקשר פגומה מלכתחילה, אין כאן חיבור אמתי, נצחי, שהוא הוא עניין הנישואין.
כעם, החל ממתן תורה, הפך הסטטוס שלנו, האומה היהודית, ל’נשואה’.
הבעל: הקדוש ברוך הוא. החתונה הלאומית: מעמד הר סיני, “ביום חתונתו – זה מתן תורה”.
עברו עוד שנים בתולדות עמנו, והגיעו ימים קשים, ימים של גלות. גירושין.
כאן מתעוררת שאלה על הנישואין של הקב”ה לכנסת ישראל –
הלוא הקב”ה ידע שעתיד הוא לגרש את אשתו, עם ישראל, מעל פניו,
ולשלוח אותם לגלות, כמו שכתב בתורתו – “והפיץ ה’ אתכם בעמים”,
כיצד אפוא יכול היה לכרות את ברית הנישואין במעמד הר סיני,
ולעבור כביכול על האיסור לשאת אישה על מנת לגרשה?
אמנם, ישנה בחירה חופשית.
אם בני ישראל היו בוחרים בטוב, ולא חוטאים, לא היו נשלחים לגלות.
ובכל זאת, כשמדובר בקדוש ברוך הוא הסבר זה אינו מספק.
כי הקדוש ברוך הוא ידע מראש כיצד ינהגו בני ישראל, ידע כיצד ייכשלו בחטאיהם וייאלצו לשאת בעונש הגלות.
ואם כן, מצד הקדוש ברוך הוא, ה’נישואין’ פגומים מלכתחילה, כביכול, ואין בהם התקשרות שלמה ונצחית.
על השאלה הזו, עונה הקדוש ברוך הוא בעצמו ואומר:
“אי זה ספר כריתות אמכם אשר שילחתיה”
לא רק שאין מלכתחילה כוונה לגרש, גם בפועל אין גט כריתות, אין גירושין.
הסטטוס של האומה לא השתנה. בעומק, באמיתות העניין, הנישואין עדיין בתוקפם.
גם בזמן הגלות לא ניתקה חלילה ברית ההתקשרות שבין הקב”ה לכנסת-ישראל, ואין זה אלא הסתר פנים.
תכלית ההסתר – לגלות, מטרת הריחוק – לקרב.
קושי הגלות נועד לעורר את עם-ישראל לחפש ולדבוק בקב”ה.
כאשר היהודי מתקרב לקב”ה ועושה את רצונו, הקב”ה מרעיף את חיבתו אליו עוד בזמן הגלות,
ומקרב את הגאולה האמיתית והשלמה, בה קשר הנישואין יתגלה ויתעלה אל שיא עוצמתו.