מריבות בין אחים | שאלה ליועצת

שאלה:

מה לעשות כששני אחים רבים? להתערב? לעמוד מהצד? אני מתכוונת למכות וכיפופים, אני חוששת לא להתערב כי זה עלול להיות מסוכן.

תשובה:

שלום וברכה,
כשמתרחשים ריבים בין אחים בוודאי שיש קווים אדומים ואי אפשר לתת מקום למכות ולתוקפנות.
ברגעים אלו יש לומר בתוקף: ״בבית שלנו לא מרביצים״ ולבקש שיפסיקו מייד, אם לא מפסיקים אז יש להפריד בינהם ולעשות ״פסק זמן״ – לשלוח כל ילד למרחב אחר בבית כדי שירגע. חשוב לא להכנס לעמדת השופט אלא לתת לאחים להבין שהם אחראים על מה שהתרחש והם צריכים ללמוד להסתדר זה עם זה.

אלא שיחד עם זאת יש להתבונן בתפיסות והדעות של ההורים כלפי הריבים והויכוחים בין האחים ( שהם לא מכות וחציית קוים אדומים) .
מה הריבים עושים להורים?
ישנם הורים שאומרים שהם לא יכולים ״להכיל״ ריבים כי זה מכניס רעש, סערה ואי סדר לבית.
ישנם הורים שלוקחים את האשמה עליהם ושואלים את עצמם- מה עשיתי לא בסדר שהילדים שלי רבים?
וישנם הורים שמבקרים את ילדיהם על כך שהם לא מחונכים, לא סובלניים זה כלפי זה ותוקפניים.

אלא שריבים וויכוחים הם לא שליליים,
בריב יוצאת ה״אמת״ של כל ילד, הרגש שלו כלפי מיקומו בבית וכן הצרכים והרצונות שלו.
המאבק בין האחים הוא הזדמנות להוציא לאור ולבחון את כל הדברים הללו ולמצוא מענה לרצונות והצרכים שבא דווקא מתוך הקונפליקט והחיכוך בינהם.

לדוגמא, שתי אחיות רבות על מקום ישיבה במכונית, כל אחת רוצה לשבת ליד ההורה הנוהג והן מסלימות את הויכוח ומגיעות לצעקות ומילים לא נעימות,
ההורה ממהר למצוא פתרונות אך זה לא עוזר..

מה כן יכול לעזור?
ההורה לא אמור לנקוט עמדה או לתפוס צד אך כן יכול להקשיב לשני הצדדים. מה שמתברר בשיחה הוא שהאחות הגדולה מרגישה שמתייחסים אליה בדיוק כמו לאחותה הקטנה ולא נותנים לה את המקום של הגדולה והבוגרת
והקטנה מרגישה שהגדולה מקנאה בה ומתנכלת אליה,
כאשר כל אחת מהאחיות מבטאת את מה שמרגישה ונותנת לזה מקום היא כבר מקבלת את המקום שלה,
ואז ההורה מבין לעומק את שורש המריבה
ולא מתייחס רק לסמפטום החיצוני.
ההורה יכול לכוון את האחיות להגיע לפתרון בעצמן ולאחר מכן יכול להציע מענה משלו כמו לקחת תור ולהמתין. ההורה נותן לכל אחת מהאחיות את המקום הרגשי שהיא זקוקה לו ( לאחות הגדולה נותן תפקידים של גדולה ולאחות הקטנה את המקום שלה) וסומך עליהן שידעו לפתור את החיכוכים בינהן.

חשוב שהורה לא יסחף להיות לטובת ילד שיותר קל לו איתו אלא שישתדל להיות נייטרלי, להקשיב ולעודד את הילדים לפתור את הדברים בכוחות עצמם.

דרך הריבים ילדים לומדים על קנאה, תחרות, מאבק כוחות ויחד עם זאת לומדים את התענוג של נתינת מקום לשני, את המיומנות והבחירה – מתי לוותר לשני ומתי לעמוד על שלך ובמיוחד לומדים להנות מהאחווה והאהבה המיוחדת ששוררת בין האחים לאחר שלומדים לצמוח מהריבים ומהחיכוכים.

בהצלחה רבה
טלי ( מיטל) מררי
פסיכולוגית מומחית
מוסמכת בפסיכולוגיה קלינית,
מומחית בפסיכולוגיה חינוכית