השאלה הביכה את הנשים – למה את מתכוונת? בבית שלי? לילדים
שלי?
אני צריכה לחשוב – חלק מהנשים
לא רצו לענות. – תני לי לחשוב – אמרו לי. בכל זאת מצאתי כמה
ששלפו ומיד אמרו – שירן עודדה אותי שהשאלה
עצמה מצויינת, משתדלים היא הוסיפה – לחנך שבכל דבר טוב
שעושים מקדמים את המשיח. מחנכים לדרך הנכונה, מקווים שמה
שאנו עושים
זו אכן, הדרך הנכונה.
גם שרית סיכמה כך את התשובה – מקפידים יותר עם הילדים על כל
מיני מצוות, ואנחנו אומרים ממש בפה,שכל מצווה מקדמת את
הגאולה. ברקע אני שומעת
את הילדים הגדולים יותר כשכל אחד רוצה גם הוא לענות והתינוקת
שחוזרת על מה שאמא אמרה שכל מצוה מקדמת ת’גאולה. הם גם
צופים בסרטונים על בית המקדש,
זה מרהיב ורוצים לראות אותו בבניינו. “גם בעבודתי”, היא מציינת
“אני עושה הכל שגם הנשים שאינן שומרות תורה ומצוות תצטרפנה
לצבא המייחלות
ומצפות. הן למדו לתת מטבע לצדקה, הן יודעות מהם החגים, גם על
שלושת השבועות הסברתי ועל תשעה באב. הכל בדרכי נועם וכאילו,
בדרך אגב”.
התרגשתי מאד מתשובתה של פ. – הילדים שלי, יצאו כבר ברובם
מהבית. נשארתי עם הצעירה ה”מנוצלת”, היא אומרת בהערכה
גלויה. היא רצה תמיד
לעשות בייבי סיטר אצל אחיותיה, כי הן הולכות למסור שיעורים, איך
יבוא המשיח אם היא לא תתאמץ? באופן קבוע היא מחלקת נרות
שבת, פעילה במבצעים
הרבה יותר מכפי גילה, עובדת ועובדת ועובדת… האמא כממתיקה
סוד אומרת לי – תראי יש דבר שאני עושה ולא רוצה לדבר עליו, זהו
דבר אישי, ונא, אל תפרסמי
את שמי. הייתי במתח והסכמתי. החלטתי שגם אני אישית חייבת
לעשות משהו רציני, החופש הגדול הגיע, קיבלתי על עצמי במשך
ארבעים יום
לקום כל יום בחמש בבוקר ולומר את כל התהילים. השתדלות כזאת
בוודאי תזרז את הגאולה.
ה’ מירושלים, מזכירה במשך כל היום כל מיני דברים אותם עושים
למען הגאולה, בשבתות – היא מקריאה כל מיני קטעים על בית
המקדש. אחרי
הסעודה בשבת עושים חברה, כך קוראים לזה בירושלים, מסיבות
שבת, אומרים פסוקים, מספרים סיפור ומקשרים לגאולה, כל בוקר
נותנים צדקה למען הגאולה,
עכשיו בשלושת השבועות לומדים ממש על בית המקדש. יש ספרים
מצויינים למטרה זו. כשנוסעים לכותל אני מראה להם את שערי
חולדה ומספרת שלפני הכניסה להר הבית צריך להטהר,
הדברים פועלים את פעולתם והילדים מאד מצפים למשיח.
הם וגם אנחנו מבקשים אותו הדבר – שכבר יבוא ויגאלנו.
תמונה Daniel Ventura