אל תשכחי… להתחבר אל הרגע | הפסיכולוגית עונה

שאלה:

אני בת 17, ושוכחת כל מיני דברים, זה מפריע לי מאד. בסך הכל אני אדם מוכשר, זוכרת מה שאני לומדת, ואילו בחיי היום יום יש לי בעיה, הכנתי אורז, יצאתי לרגע מהמטבח, האורז נשרף ועוד הייתי צריכה לנקות את הסיר. את הארנק והטלפון אני תמיד שוכחת, לפעמים גם את המשקפיים, מה עושים, האם אפשר לעשות,
תודה רבה, ח.ג.

תשובה:

שלום וברכה לך,
מדברייך עולה שאין לך בעיית זכרון בלימודים אך יש לך בעיית זכרון בחיי היום יום,
מכיוון שאין לי פרטים נוספים
אקח את התשובה למקום ששמו ״פיזור הדעת״, או ״פיזור הנפש״-
בחיי היום יום, פעמים רבות אנו עסוקים וטרודים במחשבות רבות על מה שהיה ועל מה שיהיה,
כשיש עניין שמטריד אותנו במיוחד אנו עסוקים במחשבות רבות על אותו עניין ומנסים לפתור את הבעיה במחשבה,
ולפיכך אנו לא נוכחים ונמצאים בתוך העשייה שלנו, לא קשובים למה שמתרחש ומצויים במצב של ״פיזור הדעת״ או ״פיזור נפש״,
והעצה לכך- ראשית להבין שהעיסוק המחשבתי בבעיות בדר״כ לא מביא לפתרונות יעילים,
דווקא כשאנו מניחים ומרפים מהבעיה ופונים לעשייה מאירה ומיטיבה לפתע עולה לנו הברקה ( מצד נקודת החכמה שבמוחין) לפתרון הבעיה,
ודבר נוסף- יש עניין לתרגל ״הנכחה״ או ״התמקדות״ – וזה אומר לנסות לנקות את ״רעשי הרקע״ המחשבתיים ולהיות נוכח ברגע העשייה,
כשאת מבשלת אורז התבונני באורז המתבשל, היי מרוכזת במים שאת מוסיפה לסיר ולהוספת התבלינים, הריחי את הריח הטוב של התבשיל, כווני את החושים שלך להתמקד בעשייה,
ואותו הדבר גם בענינים הנוספים שהזכרת,
״אין לנו אלא רק את הרגע הזה״ – לפי עקרון הבריאה המתמדת בחסידות,
כל רגע הוא רגע שנברא מחדש,
לכן מאד חשוב לא לפספס את הרגע,
אלא להיות מחובר לרגע זה,
להזדמנות שיש להוספה שלנו ברגע זה,
זה נותן תחושת משמעות ושלמות פנימית ומחייה את העשייה ומאפשר הזדמנות להתחבר למצוות שאנו עושים ( מלשון צוותא וחיבור)
בהצלחה רבה
טלי מררי
פסיכולוגית