ב”ה
האם אשה יכולה להוציא אחרים בנר חנוכה בקידוש והבדלה?
בסימן תרע”ה הלכות חנוכה כתב המחבר אשה מדלקת נר חנוכה שאף היא חייבת בה, וכמו שמובא
בגמרא שגם הנשים היו בכלל הנס. וכתב המגן אברהם שמדלקת פרושו “בעד כל בני הבית” כלומר
שיכולה להוציא את כל בני הבית כולל גם את בעלה או כל אדם אחר בבית מעיקר הדין.
והמשנה ברורה מביא שנהגו שנשים אינם מדליקות נר חנוכה גם לפי המהדרין מן המהדרין שכל אחד
מבני המשפחה מדליק כיון שאשתו כגופו וכן הבנות שאינן נשואות אינן מדליקות לבדן, ומעניין הסברו
של החתם סופר במסכת שבת דף כא. שמכיון והדלקת הנר נעשתה בתחילת התקנה על פתח ביתו
מבחוץ אינו צנוע שנשים יצאו לרחוב להדליק, עד כמה היה הנוהג של “כל כבודה בת מלך פנימה”,
ולכן גם עתה שמדליקין בפנים נשאר התקנה שאינן מדליקות.
למעשה: אשה נשואה שבעלה מדליק אינה מדליקה נר חנוכה ויוצאת בברכתו וכן בנות שבבית, אולם
אשה הגרה לבדה בבית חייבת להדליק בברכה ויכולה להוציא את כל בני ביתה כמו האיש, ולמנהגנו
שכל בן מדליק לבד, היא תוציא ידי חובה את הבנות, והבנים ידליקו כל אחד בעצמו.
אשה שבעלה יחזור מאוחר אם עדיין תהיה ערה תצא ידי חובה ממנו, אבל אם בשעה שהוא יחזור
היא ישינה יש עדיפות שתברך לבד ולא תתכוון להוציא אותו.
קידוש: בסימן רעא מובא כי נשים חייבות בקידוש כמו הגבר ויכולות להוציא את בני הבית בקידוש,
אבל לכתחילה הגבר וכן ילדים אחרי גיל מצוות יעשו בעצמן קידוש ולא יצאו ידי חובה מהאשה, אבל
בדיעבד יצאו ידי חובה.
יש להעיר שיש אומרים שבליל שבת רצוי שהאשה תאמר הקטע “ויכולו השמים” אם אינה מתפללת
ערבית כדי שתצא ידי חובת קידוש מהתורה בקטע זה, כיון שאם לא כן יוצא שהיא מחוייבת מהתורה
בקידוש והבעל שהתפלל ערבית מחוייב רק מדרבנן.
הבדלה: בסימן רצו מובא מחלוקת האם נשים חייבות בהבדלה, ולכן איש שיצא ידי חובה אינו יכול
לעשות הבדלה לנשים להוציאן, אבל אשה יכולה לעשות הבדלה ולהוציא אשה ונערה אחרת
בהבדלה, ומברכת על הנר ובשמים. לגבי ילד נחלקו יש האומרים שהיא יכולה להוציאו כיון ששניהם
דרבנן ויש אומרים שלא כיון שהוא יגיע לידי חיוב דאורייתא.