בעת הבריחה הגדולה מרוסיה, היה החסיד ר’ בערל גורביץ על הרכבת עם דרכון שאינו נושא את שמו. במהלך הנסיעה, קרה הגרוע מכל, הרוסים עלו על תרמיתו והורידוהו מהרכבת.
פחד איום שכזה אינו פחד במובן שניתן להסביר או לתאר. אימה וחרדה גדולה על כל שניה נתונה. אתה בחיים? זה נס מעל הטבע לגבי כל שניה ושניה!
ר’ בערל הוכנס למחנה הגברים, שם זכה לעזרתה של רופאה שעזרה לו שישאירוהו בכלא זה ולא יעבירוהו הלאה למקומות קשים יותר, ובסמוך-במחנה הנשים שהתה מרת שרה קצנלבויגן, ה”מומע שרה”. ר’ בערל ידע על המצאה שם והיא על הימצאו, ויצא פעמים בודדות מאוד שהם גם הצליחו לתקשר ביניהם.
במהלך תקופת שהותו של ר’ בערל בכלא, אסף אחיו ר’ נחום זלמן ע”ה סכום כסף שהספיק לשחרורו. בהיוודע הדבר לר’ בערל, רמז בדרך כלשהי שעדיף לשחרר אישה שבודאי צריכה לחזור לילדיה, ובפרט שנמצאת בכלא זמן רב יותר ממנו.
ואכן, ה”מומע שרה” שוחררה לפני המועד שלה הודות למעשה זה.
מיותר לתאר מה הייתה המשמעות של הישארות יום אחד מיותר בכלא הרוסי הנורא…..
בזמן הסכם חילוף אסירים בין פולין ורוסיה, שאלו כל אחד לגבי שמו ומוצאו. ר’ בערל המציא בכל פעם שם אחר בכדי למנוע את גילוי זהותו-עד כדי כך שהרוסים ידעו שהוא נמצא בידיהם, אך לא ידעו באיזה שם! דבר זה הצילו מלעבור למחנות קשים הרבה יותר. כך או כך מצא עצמו ר’ בערל כעת מסובך ב”זמן אמת” כשהוצרך לענות על השאלות. ר’ בערל הרי היה עם תעודות פולניות, גילוי זהותו יביא לשחרורו מרוסיה, והעברתו לפולין. אך מצד שני אם היה מגלה זהותו, יתכן והיה נתפס ומוחזק לעוד שנים רבות.
בבואו לפני החוקרים שתפקידם לשאול לגבי מוצא האסיר לפני הסכם החלופה, ענה ר’ בערל כי מרוב שהינו מבולבל אינו זוכר מיהו ומהו. אותה הרופאה שכבר בעבר עזרה לר’ בערל מספר פעמים, ענתה: “תפסיק לבלבל את המוח!” ובפועל, כתבה לו כי הוא פולני וע”כ משוחרר מרוסיה והוא השתחרר.
לר’ בערל אף פעם לא היה הסבר או מידע האם הרופאה אכן ידעה את סיפורו וזהותו וע”כ עזרה לו, בכל אופן, מעשה שהיה-כך היה….
