בעיצומו של מעמד הנחת אבן היסוד לבית הרבי ה”צמח צדק”, מתרחש מעמד נוסף, סמוי מן העין. הרבי מספר סיפור, שמתרחש תוך כדי כן… בלי להבין, נוטלים החסידים חלק פעיל בהתרחשות שמימית עליונה, בין נשמות צדיקים בעולם העליון, לטובת נשמה יהודית
שנת תקצ”ג. חסידים רבים הגיעו אז לליובאוויטש, אורחים מקרוב ומרחוק, מבסרביה, מיאסי ומערים אחרות. כולם התקבצו אל הנחת אבן היסוד לבניין החדש בחצר הרבי, לאחר השריפה הגדולה שהייתה בליובאוויטש.
נאספו החסידים במעמד המיוחד, וביקשו מהרבי ה”צמח צדק”: “רבי, אמרו לנו תורה!” וסמך הביאו לדבריהם: “הרי הסדר בפרשיות הוא משפטים – תרומה. לפני עשיית המשכן, בפרשת תרומה, מופיעה פרשת משפטים בה נלמדים תורה והלכות. ואמרו רז”ל, ‘משחרב בית המקדש אין להקב”ה בעולמו אלא ד’ אמות של הלכה’ – הרי שבית הרבי הוא משכן. ובכן, אמרו לנו תורה”.
נענה הרבי ואמר: מה אתם רוצים, מאמר חסידות או סיפור? הבינו החסידים, שמן הסתם טמון עניין גדול בסיפור שרוצה הרבי לספר, וענו: סיפור.
סיפר ה”צמח צדק”, על ר’ יעקב תם, שהיה חסיד רוזין. לאחר פטירתו, בבואו לעולם העליון, הושיבה פמליא של מעלה בית דין שיפסוק בדינו. נחלקו בבית דין של מעלה, ה”בית יוסף” וכנגדו ה”ב”ח”, ולא הגיעו לכלל הכרעה, והכול בגלל קפידה שריחפה עליו מרבו, הרבי מרוזין. הוחלט לבחור באחד מהעולם התחתון שיכריע בין ה”בית יוסף” וה”ב”ח”.
כך סיפר הרבי ה”צמח צדק”, ולא גילה מיהו השלישי המכריע. לרגעים מספר, שקע הרבי בהרהורים, ואחר אמר: “ואני אומר שהוא זכאי”. לאחר מכן, פנה אל החסידים הנאספים ושאל אותם: “הא, מה אתם אומרים – זכאי, זכאי?” ענו כולם: “זכאי, זכאי”.
אז נפנה הרבי ה”צמח צדק”, והכניס כמה מטבעות ביסוד הבניין. לאחר מכן, טייחו את קורות העץ בזפת והרבי ה”צמח צדק” הלך לביתו.
או אז הבינו החסידים, מי היה השלישי המכריע, הרי הוא הרבי ה”צמח צדק” בכבודו ובעצמו.
(ע”פ ספר השיחות ה’תש”ד עמ’ נד)
