רעיון מעובד משיחת הרבי לפרשת השבוע, מוגש במיוחד בשבילך.
תארי לעצמך שמדי יום מכינים את האוכל לך ולבני משפחתך, מספקים גם שתייה, מכבסים לך, מגהצים לך… ופתאום זה עומד להיגמר. איך תרגישי? לכתבה המלאה…
חיבה מיוחדת, זכות ראשונים. בעצם ראשונות…
בשלושה עניינים עיקריים, שלושה שלבים מכוננים בתולדות האומה, עמדו הנשים בראש.
הכול מתחיל מתכנית הבריאה – התורה. זו שקדמה לעולם, בה הקב”ה הסתכל וברא את העולם, וכשהיא ניתנה לעם ישראל, נקראו הנשים תחילה – “כה תאמר לבית יעקב”.
תכלית בריאת העולם, מטרת התורה והמצוות היא “לעשות לו יתברך דירה בתחתונים”. כדי לממש זאת, נכנסו עם ישראל לארץ ישראל. שם הם נדרשו לחרוש ולזרוע, לעבוד ולהתעסק בחיי החולין, וכך לזכך את החומריות, ולהחדיר קדושה אלוקית בעולם הגשמי. גם בכניסה לארץ ישראל הצטיינו הנשים בחיבתן לארץ, חיבה יתירה על הגברים.
באמצע – בין מתן תורה לכניסה לארץ ישראל, היה בניין המשכן, כנקודת חיבור. המשכן איחד את שני הקצוות – השראת שכינה, קדושה אלוקית בלתי מוגבלת, בתוך בניין גשמי, עשוי מחומרי כסף, זהב ונחושת. גם בעבודת המשכן התעלו הנשים בתרומותיהן המיוחדות, והובילו אחריהן את הגברים, כמו שנאמר: “ויבואו האנשים על הנשים”.
בפרשתנו מופיע סיפורן של בנות צלפחד, שתבעו נחלה בארץ ישראל. מכאן למדו חז”ל על החיבה הנשית היתירה לארץ ישראל, העולה על חיבת הגברים.
נשמע נחמד, לחבב את הארץ. למה לא?
אם ניזכר מה היה שם, נבין שזה ממש לא מובן מאליו…
תארי לעצמך ש: מדי יום מכינים את האוכל לך ולבני משפחתך, מספקים גם שתייה, מכבסים לך, מגהצים לך… איפה? לא במלון. במדבר!
במשך ארבעים שנה במדבר, התרגלו בני ישראל לטיפול שמימי מיוחד: מזון מן השמיים בטעמים מופלאים, מים מבארה של מרים, שמלתם לא בלתה, ענני הכבוד היו מגהצים את בגדיהם…
כל זה עומד להיפסק בכניסה לארץ ישראל. נגמר הפטור מכל המלאכות היומיומיות, עול משמעותי עומד להיות מוטל על שכם הנשים. והן? מחבבות את הרעיון. כן, עם כל האתגר, הן חיבבו את הארץ, חיבה יתירה, חדורות בתחושת שליחות לקיים את רצון ה’, משתוקקות למלא את התכלית.
מכאן הוראה מיוחדת לךְ, לכל אישה:
כמו באותם אירועים מכוננים בהיסטוריה, כאז כן עתה. נשות ישראל מובילות את הנהגת הבית היהודי. יש להן שליחות מיוחדת להחדיר קדושה בתוך חיי החולין.
לא רק בשבתות ובמועדים, גם ביום יום, בתוך שגרת ימי המעשה, האישה מגלה את אור ה’ ושכינתו בתוך ביתה. היא מקרינה אווירה של חום וחביבות מיוחדת, המגלה את הקדושה בתוך חיי היום יום, ומעמידה את הבית ויושביו בקרן אורה. בזכותה, הקדושה עוטפת את כל בני הבית, מחלחלת וחודרת, ומלווה אותם גם כשהם יוצאים מן הבית החוצה.