זה סיפור עצוב עם מסקנות רבות ואפילו משמחות.
נטלי היתה עולה חדשה מחבר העמים, נערה מצויינת שנשים מאיזה
אירגון קירוב קירבו אותה. היא מצאה עניין ביהדות השורשית. למדה
המון וקיימה את כל המצוות בדייקנות ובשמחה. אי אפשר היה להגיד
עליה שהיא בעלת תשובה. נראתה כמו כל הבנות מ"בית יעקב",
התחברה איתן ומילאה את כל הציפיות של אלו שקירבו אותה.
כמו כל בחורה הציעו לה שידוך של בחור חסידי ממשפחה חסידית
טובה, והיא התחתנה, נראה היה שהם הולכים להקים בית חסידי
נאמן.
חודשים מספר אחרי החתונה, מגלה נטלי מעטפה על השולחן, הבעל
לא היה בבית והיא ניגשה מסוקרנת משהו לפתוח את המעטפה,
לתדהמתה, גילתה בה שתי פאות מסולסלות,,, זה היה נורא, היא לא
הבינה מה קורה, מי השאיר לה את פאות ראשו? למה? היא הבחינה
במכתב שהסתתר מאחורי השיער – אני עוזב, הוא כתב לה, אני
מרגיש שזה לא מקומי, אני חי בתחפושת, את אינך אשמה, אבל אני
בורח. את מוזמנת לבוא איתי, בתנאי שתסכימי לחיות כמוני, בלי
הכבלים של היהדות.
הבעל הצעיר – נעלם, היא נשארה עגונה, שאיננה רוצה בשום אופן
לעזוב ולברוח, היא יהודיה אמיתית…
זמן קצר לאחר מכן הצליחו לאתר אותו והוא נתן לה גט.
נשארה גרושה צעירה, שלא הבחינה כלל במה שבעלה עומד לעשות,
לא היו שום סימנים מוקדמים.
היא התחתנה שוב, הפעם עם בחור מבוגר למשפחה חסידית טובה,
הם הסכימו לקחת אותה כי היא באמת בחורה מצויינת, יהלום הם
אומרים.
הם לקחו אותה, הכניסו אותה אליהם, אבל, אינם יודעים איך
להתייחס אליה, איך מקבלים בעלת תשובה? מה אומרים לה? איך
מדברים איתה?
היא בודדה בתוך משפחה עניפה…
אחד הבנים של המשפחה מתקרב לחסידות חבד, לומד חסידות
ואפילו נוסע לרבי,
אשתו היא היחידה שאין לה שום בעיה לתקשר איתה, – למדתי את
זה בחבד – היא אומרת…