מלקקים את הפצעים אחרי השטפונות
הרבנית חיינה לזרוב, אחת מראשונות השלוחות של הרבי, יצאה למדבר הטקססי, יחד עם בעלה, הרב שמעון לזרוב הקימה קהילה לתפארת. היא כבר חוותה הרבה אירועים, נדרשה לעזור ועמדה במשימות בהצלחה.
דבר כזה – היא אומרת עוד לא ראיתי, קטסטרופה, נפתחו ארובות השמים וגם נבקעו תהומות.
איך אצלכם? – שאלתי –אנחנו לא כל כך נפגענו, היו זרמי מים עזים ברחובות, ליומיים, לא היה טלפון במשך כמה ימים, גם האינטרנט לא פעל, אבל אנחנו הנותנים ולא המקבלים, היינו עסוקים מאד. אירגנו עשרות מתנדבים שנכנסו לבתים, להרים שטיחים, לנקות בוץ. הפעלנו את המטבח הגדול של בית חבד, ואפינו היום כ- 300 לחמניות, כולם תרמו את מה שאגרו בפריזרים, הכנו מאות ארוחות ברמה גבוהה וחילקנו לנזקקים,
יש לנו צוות שלם של אנשים שיושבים ליד הטלפון והמחשב ומקבלים קריאות לעזרה. אנו מנסים לעזור עם הרבה מתנדבים.
ברוב חלקי העיר כבר ירדו המים, לא ברור אם יש להם מי שתיה, כי הם הזדהמו, אנשים שגרים רחוק אינם יכולים להגיע, איננו יודעים מה יהיה עם המורים ללימודי חול שגרים רחוק, נצטרך להסתדר, איכשהו. המורים ללימודי קודש בבית הספר שלנו גרים פה בסביבה כך שאין בעיה.
במרחק של מייל מכאן יש קהילה של יהודים מודרן –אורטודוקס, הנזקים שם אדירים, כל המכוניות הוצפו ונהרסו, אין להם יכולת להגיע לשום מקום, היו כאלו שברחו למקלטים, להם דאגו הבנים שלי שיש להם בתי חבד באזורים הללו וסיפקו להם אוכל מוכן וציוד הכרחי. מי שחש ברע ויכול היה להגיע, יש כאן בית רפואה פתוח.
אחד מחברי הקהילה שלנו, רופא במקצוע, נסע במוצאי שבת לעבודה בבית הרפואה, הוא נתקע עם האוטו במים, הסוללה בטלפון נגמרה, הגיע לאיזה מחסה קל, שלחנו לו שני אנשים בסירת משוטים ששטו וחזרו אלינו יחד איתו. מסע שאורך בדרך כלל חצי שעה, לקח להם 4 שעות. הם הגיעו ב”ה בריאים, שלימים וגם רטובים…בסך הכל היה כאן נס גדול.
בית הכנסת של הקהילה הסמוכה, המודרן אורטודוקס נשטף כליל ונהרס, נראה לי, שהצליחו להציל את ספרי התורה.
אתמול בלילה הגיעה לכאן משאית עם מזון וציוד הכרחי כדי לחלק לכולם, אחד הבנים שלי, גייס ושלח.
אוכל כשר – אין בכלל, מחכים כאן למשאית שצריכה להגיע מניו יורק או מדאלאס.
עיר כל כך גדולה כמו יוסטון, הרביעית בגדלה בארה”ב, עם כ – 60.000 יהודים נהרסה, עכשיו מנסים להשתקם, למלא קצת את החנויות הפתוחות והריקות, להמשיך לחיות.
אני חייבת לציין – מסיימת הרבנית ואומרת – החסד שהתגלה כאן הוא עצום, כולם באו להתנדב ולעזור, חבל שאין לנו מספיק זמן כדי לתעד את כל מה שנעשה, וטוב שיש לנו מספיק זמן להערך לחגים.
לרבנית יש בקשה מעניינת – אנא, אל תשלחו בגדים, אף אחד לא רוצה ללבוש את השמעטס שאתם רוצים להפטר מהם…