פרוטקציות | הפסיכולוגית עונה

שאלה

יש לכמה ילדים, בימים אלו אני מרגישה שאחד מהם קצת מדוכדך, זקוק לתמיכה שלי ואולי לקצת פינוק ותשומת לב. אני חוששת שהילדים האחרים יבחינו ויבואו אלי בטענות, “למה אני עושה לו פרוטקציות”. איך ניתן להקל על בעיה זו ואיך לטפל בילדים האחרים?

תשובה

שלום וברכה אמא יקרה,
את מתארת את החששות שלך לעשות אפליה או פרוטקציות בין ילדייך,
עבורך להעניק לילד אחד יחס ותשומת לב מיוחדים זה אומר שאת מקפחת את השאר.
זה נכון שקיימת קנאה טבעית ותחרות בין אחים,
אלא שהקנאה והתחרות עצמם לא חייבים להיות שליליים,
מה שחשוב הוא האופן בו אנו ההורים מתייחסים למה שעולה.
כשאת נותנת תמיכה ותשומת לב לילד שזקוק לזה, מלבד הקנאה, הילדים רואים דוגמא לרגישות והענות לצרכים ועולה בהם חוש הצדק שהמעשה הוא נכון ומדוייק.
אם בכל זאת לילדים יש טענות,
ניתן לשקף להם את הרגשתם –
לדוגמא: ״את/ה רוצה שאהיה רק איתך ושנעשה דברים יחד, מבינה זאת. אך כעת אחיך צריך אותי. נוכל לקבוע בהמשך זמן יחד״,
או ״אני רואה שאתה מקנא שאני לא איתך כמו עם אחיך, אני מבינה שאתה רוצה שנהיה יותר יחד וזה משמח אותי״.
נקודה נוספת- פעמים רבות ילד שמראה חולשה מגייס אותנו וזה בסדר,
אלא שיש לשים לב שאנו מתגייסים ומראים נוכחות ויחס גם לילדים שנתפסים בעיננו חזקים ויכולים להסתדר לבד.
דווקא ״המוצלחים״ פעמים רבות נזנחים,
הם לא אומרים דבר אך בליבם מרגישים דחויים.
ישנם ילדים שלומדים ״למשוך תשומת לב״ רק אם הם מראים חולשה או קושי.
לא תמיד מתאפשר לתת ״זמן איכות״ ונוכחות לכולם ועם זאת -אך רק ההתכוונות לכך, מעניקה הזדמנויות רבות להעניק ״מתנות״ לכל אחד מהילדים.
המתנות יכולות להיות אפילו במבט- ״ראיתי את המעשה הטוב שלך״, או ״איזה יופי שאתה עצמאי ומסתדר בכוחות עצמך״,
מבט של נוכחות מעניק לילד נראות ומובנות,
הילד מקבל מאתנו היזון חוזר למעשיו, בין אם מראה קושי וחולשה ובין אם מראה מסוגלות עצמית.

מעבר לכך אפשר להפוך את האחים שותפים לתמיכה באח שזקוק לכך וללמד אותם לזהות את
מה שהאמא מזהה: לזהות הבעת פנים של דכדוך, לזהות שהאח שלהם אינו פעיל כמו תמיד,
ללמד אותם רגישות לזולת וכך אפשר לגייס אותם לפעילויות משותפות ומאחדות.

ולגבי הילד המדוכדך חשוב שהתמיכה תבוא ממקום שעוזר לילד לגלות את כוחותיו הפנימיים ובאופן שילמד בעצמו כלים להעלות עצמו ממצבי דכדוך.. כך ירגיש מסוגלות עצמית שתעזור לו בפעם הבאה שירגיש קושי.

בהצלחה רבה,
טלי ( מיטל) מררי
פסיכולוגית מומחית

מוסמכת בפסיכולוגיה קלינית,
מומחית בפסיכולוגיה חינוכית.