שאלה:
“הילד שלי בן 9, בכור במשפחה, לאחרונה מתווכח איתי לגבי כל מה שמבקשת,
לגבי כל דבר שלא נראה לו הוא מתווכח גם עם יתר בני המשפחה. איך אני מצליחה להפוך אותו שוב לילד העדין והממושמע שהיה לי?
תשובה:
אמא יקרה,
הכל תלוי במבט, בהסתכלות הנכונה על התנהגות הילד.
הנפש של הילד רוצה לומר משהו, לעתים לזעוק, אך הילד לא מודע לרגשותיו ואינו יכול להביע אותם, לכן הוא מתווכח.
“מה שמואר- צומח!”, כלומר על מה שמאירים באלומת אור הוא הצומח,
אם ילד מתווכח ונראה אותו כלא ממושמע ולא צייתן, הוא יחווה חוסר קבלה ודחייה מאיתנו וזה יחמיר את הויכוחים- כלומר אנו מאירים על החסרונות שלו,
ובעקבות כך הילד ירגיש שאנו לא מבינים אותו,
אך אם נתבונן בעומק הדברים ונבין שהילד חווה מצוקה ולכן מתווכח, נוכל לתת לו את היחס המבין והמכיל ולהאיר דווקא את המעשים הטובים והכשרונות שלו.
אם אנו מרגישים שהילד חווה מצוקה כלשהי אפשר לתת לו “זמן איכות”, אפילו רבע שעה שלוש פעמים בשבוע, להקשיב לו יותר, להתעניין מה קורה במסגרת הלימודית ואיך עם החברים.
וכדי לאזן ולתת גבולות, בבחינת “שמאל דוחה וימין מחבקת” אפשר לומר לו בתוקף ובנחת שכן מצפים ממנו לכבד את הבקשות של האמא גם אם קשה לו.
לעתים הויכוחים אינם מביעים דווקא מצוקה אלא רצון בעצמאות בריאה, בגיל שלו הוא מפתח את כוחות העצמאות והרצון לדעה או עמדה משלו, לכן יש ללכת בין הטיפות, מצד אחד להקשיב
לדעה שלו ולתת לה מקום כדי לחזק לו את הביטחון ומצד שני להדגיש את חשיבות כיבוד ההורים.
בהצלחה רבה,
טלי מררי
פסיכולוגית מומחית
את שואלת הפסיכולוגית עונה:
