לרקוד סביב הדלי

לרקוד סביב הדלי
זה היה לפני שנתיים וחצי, בכנס הארצי ‘ארמוניה’ בקיץ תשע”ד. השליחה ונציגת נשי ובנות חב”ד, פנינה קוצר היקרה ע”ה, פרסה בפני המשתתפות פרקי חיים אישיים, בכנות ובאומץ, ושיתפה בכלים להתמודדות מניסיונה הקשה. דבריה המאלפים חרתו רושם מעצים ובל יימחה על כל הנוכחות, שהתחזקו בהחלטות טובות לרפואתה. יהיו הדברים לעילוי נשמתה

אני רוצה לשתף אתכן בהתמודדות שלי.
קוראים לי פנינה קוצר, זכיתי וזכינו המשפחה, להיות שלוחים של הרבי באילת. לפני שנה ועשרה חודשים גילו אצלי את המחלה. זה היה במהלך הריון, וזה היה מאוד לא פשוט, היו צריכים לנתח תוך כדי הריון. ברוך ה’, אחר כך נולדה תינוקת בריאה ושלמה, ואחר כך עברתי עוד ניתוח ועוד ניתוח, ואז תקופה ארוכה ארוכה של כימותרפיה וטיפולים, ושוב ניתוחים, באמת תקופה מאוד מאוד קשה.
הכינוס היה צריך להיות לפני חודש, ותכננתי לספר לכם שברוך ה’, אחרי כמעט שנתיים, אני סוף סוף חוזרת לעבודה שנה הבאה. אבל לפני שבוע וחצי הייתי אצל הרופאה לביקורת שגרתית, והיא בישרה לי בשורות לא טובות. מהבלבול שלי, עברה לי מחשבה לא להגיע לכנס. התייעצתי עם המשפיעה שלי והחלטנו שאגיע לכינוס, מכמה סיבות.
קודם כל, אולי זוהי ההזדמנות, אני רוצה להודות לארגון נשי ובנות חב”ד. פשוט עושות עבודת קודש, תודה רבה על הכינוס המופלא! זהו כנס של הרבי, והמשפיעה שלי אמרה, אם את אמורה לתרום לכנס של הרבי בצורה כלשהי, תשתדלי להגיע. זו הסיבה הראשונה שהגעתי לכאן היום, שיהיה לזכותי בעזרת ה’.
הסיבה השנייה – יש כאן כל כך הרבה עוצמה של ביחד, ושל נשים צדיקות מכל הארץ. אין לי את הפריבילגיה לוותר על הברכה שלכן. אתמול הוסיפו לי שם: “אפרת” – אותיות תרפא, אני רוצה לבקש מכן, שתברכנה אותי באריכות ימים ובבריאות איתנה, אפרת פנינה יהודית בת ציפורה לרפואה שלמה, אמן.

כלים להתמודדות
לכל אחת יש את הכלים איך להתמודד, בוודאי יש כאן נשים עם ניסיון בכל מיני התמודדויות. אספר לכן בקצרה על הכלים שהקב”ה נתן לי. אמנם מוכר, אבל אלה הדברים שמחזקים אותי.

כוח התפילה
תפילות, תפילות, תפילות. הכוח של להתפלל לקב”ה, תהילים. הוא אבא שלנו, שומע אותנו וישמע, ויעשה לנו בטוב הנראה והנגלה. בשנה שעברה בזמן הכנס הייתי בטיפול נמרץ, בניתוח גדול, ואחותי עלתה ואמרה יחד עם הנשים כאן תהילים לרפואתי. אני בטוחה שבזכות זה ראינו ישועות ועוד נראה ישועות.
דענה לכן, חוץ מפעולתה של התפילה למעלה , אני תמיד אומרת לכולם: תתפללו! כי זה נותן תחושת הגנה. אם אני לא מתפללת ברגע זה, אז מישהי אחרת מתפללת, ובעז”ה שהקב”ה ישמע את התפילות.

כוח ה”ביחד”
יהודי אף פעם לא לבד, הוא תמיד עם הקב”ה, אבל זכינו שגם עם ישראל הוא ביחד, יש לנו את הכוח לשאוב כוחות אחת מהשנייה. אני זכיתי באימא מקסימה שתחי’, שמלווה אותי כל הזמן ושותפה. זכיתי בבנות מתוקות מדבש, שעוברות את התקופה הזו בצורה מיוחדת, בשבילן הכול שווה. זכיתי בבעל שתומך ונמצא לצידי, לפעמים לוקחים דברים כמובן מאליו, אבל שום דבר לא מובן מאליו, וכשאני קצת נשברת אז הוא מחזיק ומרים. הקהילה באילת הקיפה אותי בדאגה, השליחות מכל הארץ כל הזמן התפללו, נשים שאני מכירה ולא מכירה התפללו…
להיות ביחד, דענה לכן, יש אנשים טובים! ראיתי גם בבתי הרפואה שהסתובבתי, מי שצריכה עזרה, תפקח עיניים ותראה מי יכול לעזור לה, כי יש אנשים שרוצים לעזור… זהו עם ישראל, ברוך ה’!

כוח ההתקשרות
הרבי שלנו – להיות מקושרים, ולהחזיק חזק ולהגיד לרבי: רבי, אנחנו הילדים שלך, אתה אבא שלנו, תן לנו כוח! אני מרגישה בת של הרבי, אני כותבת לרבי: אני הבת שלך, תעשה מה שאפשר, קטנה אני, אני רוצה בטוב הנראה והנגלה.
לכתוב לרבי, אני כותבת באגרות קודש וכל הזמן מקבלת ברכות. מי שיש לו דולר של הרבי – הדולר צמוד אלי כל הזמן. ללמוד שיחות של הרבי, יש שיחה מיוחדת שמדברת על הביטחון בה’, תחשוב טוב יהיה טוב, פשוט לקחת את הקו של הרבי. להיות מקושרים דרך משפיעה. יש לנו רבי – דרכו זה הצינור, שנזכה. ממש עוד מעט אנחנו לוקחים את המזוודות ונוסעים מפה לרבי, בעלי ואני , להתפלל, שה’ ישמע את התפילות.

כוח השמחה
אני רוצה לספר לכן סיפור.
מסופר על האחים הקדושים, רבי אלימלך מליז’נסק ורבי זושא מאניפולי, שפעם נזרקו על לא עוול בכפם לכלא, בו ישבו רוצחים, שודדים ושיכורים. במרכז הכלא היה דלי, שבו עשו את הצרכים. פתאום, רבי זושא התחל לבכות. פונה אליו אחיו רבי אלימלך ואומר לו: זושא אחי, למה אתה בוכה? עונה לו רבי זושא: הגיע זמן תפילה, ואיך נתפלל כאשר המקום כל כך מזוהם? עונה לו רבי אלימלך: זושא אחי, הקב”ה שאמר לנו וציווה אותנו להתפלל, הוא שאמר שלא נתפלל במקום כזה. אם כן, אנחנו עכשיו עושים את ציווי ה’! בוא נרקוד, בוא נשמח! הם התחילו לרקוד מסביב לדלי. רוקדים ורוקדים ורוקדים… כל השיכורים חשבו שהם ‘לא בסדר’, אבל למה לא להצטרף לחגיגה? הצטרפו והחלו לרקוד איתם סביב הדלי, רוקדים ורוקדים…
הסוהר שומע המולה ולא מצא חן בעיניו, הוא נכנס ושואל: מה קורה פה? מי אחראי לשמחה? כולם אמרו לו: הדלי!
‘אם כך, אין יותר דלי’, אמר הסוהר, לקח את הדלי ויצא….
הסיפור הזה מלווה אותנו לכל אורך הדרך. כשהשארנו פגית קטנה באילת אצל חברה ונסענו לטיפולים מפרכים, הלוך ושוב, הרגשתי מחנק בגרון ובעלי מסתכל עלי ואומר: רוקדים מסביב לדלי? ואני עונה: רוקדים מסביב לדלי, וזה נתן כוח. בכל ניתוח, התקשרתי ושמעתי את הבנות שלי מדליקות מוסיקה ורוקדות ורוקדות ורוקדות… רוקדים מסביב לדלי!
ועכשיו, לפני שבוע וחצי, לאחר שנודע לנו על הבשורה הלא טובה, מצב הרוח היה קשה. לא רקדתי בכלל. ישבנו בשולחן שבת, ובעלי אמר: יש לי הפתעה. עצמנו את העיניים, בעלי אמר: תפתחו, פתחנו את העיניים וראינו שהוא שם… דלי, ואמר: בואו נרקוד.
התחלנו לרקוד. מתוך המועקה הכבדה הזו, רוקדים ושמחים, רוקדים ושרים, ופשוט מרגישים ורואים איך עולים טפח ועוד טפח ועוד טפח. אני אומרת לכן, נשים,
לשמחה יש כוח! לא אני המצאתי את זה, הרבי כל הזמן כתב שמחה, שמחה, שמחה.
זה לא קל, יש רגעים שבהם אין כוח להיות בשמחה. היצר הרע עובד שעות נוספות, אנחנו בני אדם… יש רגעים שבהם אין לי כוח להתמודדות הזו ואני אומרת לקב”ה: די! תן לנו משיח, תן לנו בריאות, די! שה’ ישמע את הצעקה… אבל כשרוצים לעבור את ההתמודדות, ורוצים לפרוץ את הגדר, לשמחה ולריקוד יש כוח!
אני רוצה לברך את כולכן, כמו שברכתן אותי. קודם כל נברך כאן יחד את החיילים שיחלימו בעז”ה. נבקש מהקב”ה שייתן לכל אחת ואחת מאיתנו בני, חיי ומזוני והכל הכול ברוויחי. שנזכה בעז”ה לשמחה האמיתית והשלמה עם משיח צדקנו עוד היום, תיכף ומייד ממש.
אני רוצה שכל הנשים פה באולם תצטרפנה ל’יחד’ ונבקש מהקב”ה ברכה עד בלי די.
“והריקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שייבלו שפתותיכם מלומר די”
בשורות טובות לכולן!